.

ונציה בנויה מתעלות רבות, כיכרות קטנות וכנסיות יפיפיות, ומאופיינת בעיקר על ידי תחושת השלווה והרוגע השוררת בה, בעיקר עקב העדר תחבורה ממונעת.

שיט בגונדולות לאורך ה- Grand Canal הוא אחד מהתחביבים האהובים על המטיילים במקום, אך גם סיור רגלי ברחובותיה הקטנים של ונציה הנו חוויה לא פחות מרתקת.

התעלה הגדולה Canale Grande , מקיפה את העיר כאשר שלושה גשרים מקשרים בין שני גדותיה. גשר הריאלטו, Ponte Rialto , גשר האקדמיה Ponte Accademia , וגשר סקאלצי Ponte Scalzi שמול תחנת הרכבת.

שמו של גשר הריאלטו - הוא חיבור של rivo alto "הגדה הגבוהה". זהו אחד האזורים הראשונים להתיישבות בעיר וגם אחד האזורים העמוסים והצפופים בונציה.

גשר הריאלטו אולי אינו מפורסם כמו כיכר סן-מרקו, אך הוא ללא ספק לב ליבה של ונציה. הגשר בתצורתו הנוכחית נבנה בין השנים 1588 עד 1891 והחליף את גשר הסירה ושלושת גשרי העץ שנמתחו על פני התעלה בזמנים שונים במהלך המאה ה-12. הקשת הגבוהה של הגשר תוכננה כך שתאפשר מעבר ספינות תחתיה, והגשר המאסיבי נבנה באמצעות 12,000 תומכים שמבצעים עבודתם נאמנה גם 440 שנה לאחר בניית הגשר.

הארכיטקט, Antonio da Ponte , "אנטוניו של הגשר", נאלץ להתחרות בכמה מגדולי הארכיטקטים של אותה תקופה על הגשר, ביניהם מיכאלאנג`לו ופאלאדיו.
הגשר עצמו מורכב משלושה מעברים, כשהרחב והמרכזי שבהם מוביל בין שתי שורות של חנויות קטנות המוכרות שלל מזכרות, תכשיטים ובדים.

מן הגשר ניתן לצעוד בינות הסמטאות לעבר כיכר סן מרקו Piazza San Marco , והאתר הראשון במעלה בעיר אותו תיאר נפולאון כטרקלין המרשים ביותר באירופה.

את הכיכר תוחמים הבאזיליקה, בתי המשפט והליברריה וקיה ( Libreria Vecchia ) - הספרייה העתיקה בה נמצא המוזיאון לארכיאולוגיה וספריית מארצ`יאנה.
הכיכר הומה כמעט תמיד קבוצות תיירים ולהקות יונים, ומכאן בא לה גם שמה הנוסף - כיכר היונים.

הבזיליקה הוקמה כמשכן לגופתו של מרקוס הקדוש שנגנבה ממקום קבורתה במצרים על ידי שני סוחרים ונציאנים. המבנה העומד כיום נבנה במאה ה-11 בסגנון ביזאנטי ובמשך 500 שנים עוטר בפסיפסים וקישוטים נוספים. סוסי הארד המפורסמים העומדים כיום הם העתקים של המקור, שנפל שלל בידי הונציאנים בעת ביזת קונסטנטינופול בשנת 1204.
הבזיליקה והמוזיאון פתוחים בימים שני עד שבת משעה 10:00 עד 17:00 וביום ראשון משעה 14:00. יש אפשרות לעלות למגדל הפעמונים של הבאזיליקה שנבנה במאה ה- 10 ומתנוסס לגובה של 99 מטר. המגדל קרס ב-14.7.1902 ונבנה מאוחר יותר מחדש.

בכיכר סן מרקו נמצא גם מעונם הרשמי של הדוג`ים (השופטים העליונים) - והוא הפאלאצו דוקאלה Palazzo Ducale , מקום מושבה של ממשלת ונציה ומעונם של פקידי ממשל רבים. בית הכלא ניצב בסמוך. הארמון המקורי נבנה במאה ה-9 והוא הורחב ושופץ לאורך השנים.
הארמון פתוח במרץ עד ספטמבר, כל יום משעה 08:30 עד 18:00 ובאוקטובר עד פברואר כל יום עד 16:00. כניסה אחרונה שעה לפני הסגירה. כניסה בתשלום.

מאחור נמצא גשר האנחות (פונטה די סוספירי Ponte dei Sospiri ) המחבר בין הארמון לבית הכלא העתיק. כיום מעורר הגשר רגשות רומנטיים בשל הקשר לקזנובה יליד העיר שנכלא כאן, אך בעבר היה הגשר מוקד לזוועות ולמחזות מעוררי פלצות בו עברו האסירים את דרכם האחרונה לפני ההוצאה להורג.

בילוי לאחר הצהרים: אי הזכוכית ואי התחרה
מוראנו (אי הזכוכית), כמו העיר ונציה, מורכב מאיים קטנים המחוברים באמצעות גשרים. האי מהווה מרכז לתעשיית זכוכית מאז 1291, חלק מבתי האי הם מתקופה זו. כדאי לבקר בבזיליקה סנטה מריה ודונטו ( Basilica dei Santi Maria e Donato ) שנמצאת ב- Fondamenta Giustinian . הבזיליקה נבנתה במאה ה-12 ועדיין שומרת על יופייה. היא פתוחה כל יום משעה 09:00 עד 12:00 ומ-16:00 עד 18:30.
מוזיאון הזכוכית Museo Vetrario פתוח בימי חמישי עד שלישי משעה 10:00 עד 17:00, באוקטובר עד מרץ עד השעה 16:00.
בוראנו (אי התחרה) הוא האי הכי צבעוני בונציה: הבית הכי מפורסם הוא קאסה בפי ( Casa Bepi ). מרכז התחרה של האי נמצא ב- Via Baldassare Galuppi , כיום מעטים הם העוסקים בתחרה ורוב תושבי האי עוסקים בדייג. במאה ה-16 תחרת בוראנו הידועה באירופה ובאי נפתח בית ספר ללימוד מלאכת יד זו.

כדאי לצאת מונציה לביקור בורונה - זוהי העיר השניה בגודלה במחוז ונטו ( Veneto ) ואחת העשירות בצפון איטליה.
במרכז העיר מספר שרידים רומיים, כשהחשוב הוא האמפיתיאטרון השלם - ארנה Arena מהמאה הראשונה לספירה שנמצא בכיכר Bra (הכיכר בסוף רחוב Porta Nuova היוצא מתחנת הרכבת המרכזית). זהו האמפיתיאטרון השלישי בגודלו בעולם אחרי זה שברומא ובנאפולי. כיום נערכים בו ירידים, הופעות אופרה ותיאטרון.

ביתה של יוליה נמצא ברחוב Via Cappello 27 , זהו בית מהמאה ה- 13 בו מרפסת הבולטת בחזית. על פי הסיפור, זוהי המרפסת אליה טיפס רומיאו לפגישה עם יוליה.
ביתו של רומיאו נמצא מספר רחובות מנקודה זו ב- Via Arche Scaligeri , מזרחית לכיכר Signori . קברה כביכול של יוליה נמצא בקריפטה של San Francesco al Corso ב- Via del Pontiere .
הבית פתוח כל שנה משלישי עד ראשון משעה 09:00 עד 19:00, סגור ביום שני.

חוויה מרתקת נוספת שכדאי לנסות היא הקרנבל של ונציה. הקרנבל, שמתקיים כל שנה בתקופה שבין ה-25 לפברואר ל-3 במרץ ומציין את בואו של החורף, הוא תערובת חושנית של תהלוכות ראוותניות, תחפושות מפוארות, מופעי קומדיה דל`ארטה, נשפים, ריקודים ואין-ספור מסיכות צבעוניות.

מסורת הקרנבל היא עתיקה, ובימי הזוהר של המאה ה-18 היו החגיגות נמשכות מאמצע דצמבר ועד לבוא האביב. עליית האימפריה ההולנדית-בריטית הביאה לירידה במעמדה ועושרה של ונציה, ועימם גם ירידה בחינו של הקרנבל.