סיציליה הוא האי הגדול ביותר בים התיכון, חיים עליו כחמישה מיליון איש. אי הררי בו נמצא גם הר האטנה, הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר באירופה. רעידות אדמה רבות והרסניות פקדו את האי, הדומה למשולש שאחד מקדקודיו במצר מסינה הנושק למגף האיטלקי.

אפשר להגיע בטיסה לפלרמו, או בהפלגה, דרך מסינה. יש גם רכבת מרומא, הנסיעה נמשכת 13 שעות, או 11 ברכבת המהירה. ניתן לשכור רכב ולסייר באי לבד, או להשתמש בתחבורה ציבורית, להכיר את התושבים ולגלות שלא כולם מאפיונרים.

פלרמו ( Palermo )

עיר הבירה, עיר הנמל העיקרית של סיציליה. לא להתפלא נוכח הילדים הבלונדינים כחולי העיניים שמסתובבים כאן לרוב, הנורמנים היו כאן כבר בשנת 1060. הנוף סיציליאני: הווי אומר שדרות רחבות, רבעים עתיקים וכביסה תלויה על חבלים ברחוב, מתנפנפת בעליצות. פקקי התנועה יזכירו לכם את הבית בשעות העומס. רצוי לנהוג ביתר נימוס כאשר נמצאים על תקן של תיירים. 

"ארבעת קצוות העיר" ( Quattro Canti di Citta ) הוא לב העיר העתיקה. שני רחובות ראשיים נפגשים כאן רחוב ויטוריו עמנואלה ( Corso Vittorio Emanuele ) וויה מאקדה ( Via Maqueda ). כיכר ברוקית שהקימו הספרדים ששלטו כאן במאה ה- 17. בכיכר מזרקה מרשימה, סביבה פסלי שיש גדולים מהמאה ה- 16. לא הרחק נמצאת הפיאצה בליני ( Piazza Bellini ) המאחדת סגנון מורי ונורמני, שכה אופייניים לפלרמו. זמרים נודדים שרים ופורטים על גיטרה, משעשעים את אוכלי הפיצה ואת שאר התיירים.

 הכיכר מובילה אל כנסיית לה מרטוראנה ( La Martorana ) שנקראת גם סנטה מריה דל אמירליו, כלומר מריה הקדושה של האדמירל, כיוון שהוקמה בשנת 1143 על ידי אדמירל הצי של המלך רוג'ר השני. שווה להיכנס כדי לראות את הפסיפס הביזאנטי העתיק.

 עוד כנסייה יפה לצד הכיכר היא סאן קאטלדו ( San Cataldo ) מהמאה ה- 12, בסגנון מורי.

במרחק הליכה לא רב ניצבת הקתדרלה של פלרמו מהמאה ה- 12, הבנויה בסגנון סיציליאני-נורמני, שילוב מפתיע של מזרח ומערב. שווה לראות את אוצרות הקתדרלה, ביניהם נמצא הכתר המלכותי שהיה של קונסטנס מארגון.

 לא פחות ראוי לביקור הוא הפאלאצו דיי נורמני – ארמון הנורמנים הענקי שבנו הנורמנים על חורבות מבצר מורי קדום. אסור להחמיץ את הקאפלה פאלאטינה Cappella Palatina) ), דוגמה מובהקת לסגנון הנורמני-ערבי. עשרה עמודים עתיקים תומכים בקשתות בצורת פרסה. הפסיפס מדהים ביופיו: דמויות תנכיות בסגנון ביזאנטי בצבעים עשירים יוצרים תמונה מוחשית וחיה.

 כדי לשוב ולנשום אפשר להתאוורר בגנים, גני בונאנו ( Villa Bonanno ), בצל עצי הדקל.

אם נותר לכם זמן אפשר לבקר גם במוזיאון האזורי, במוזיאון הארכיאולוגי, בקטקומבות ובגנים הבוטניים.

טיול מומלץ מחוץ לעיר: אל מונראלה ( Monreale ), 8 קילומטרים מפלרמו במעלה הר קפוטו ( Monte Caputo ). אם אין לכם מכונית, אוטובוס מס. 389 יוצא מפיאצה אינדפנדנצה ( Piazza Indipendenza ) בפלרמו ומגיע למונראלה.

הקתדרלה של מונראלה ראויה לביקור. דלתות ברונזה מרשימות עם עיטורים תנכיים, מובילות לשפע של אוצרות: פסיפס ועוד פסיפס המתארים תמונות מהתנ"ך: אדם וחווה, נוח והתיבה. גם התקרה מעוטרת כולה.

לא פחות מפורסם הוא המנזר, לימין הכנסייה, שנבנה בשנת 1166, יש בו שני עמודים מוסלמיים זהים, מעוטרים.

דרך טובה לבקר באתרים היותר מעניינים של האי, היא להקיפו. אחרי שיצאתם מפלרמו ובקרתם במונראלה, אפשר להמשיך דרומה לעבר סגסטה ( Segesta ). רק הריסות נותרו מסגסטה, שהייתה עיר ואם בסיציליה במאה החמישית לפני הספירה. המקדש של סגסטה בסגנון דורי ניצב על עמדו, 36 עמודים מאבן גיר מוזהבת. כשני קילומטרים משם ניצב תיאטרון הלניסטי, ממנו נשקף המקדש במלוא הדרו.

 מכאן כדאי לנסוע – חלק מהדרך לאורך החוף – לעבר אגריג'נטו ( Agrigento ), הניצבת על גבעה מול הים. יש בה נוף וחורבות הנמצאות במה שקוראים בטעות עמק המקדשים, אחד המקומות המיוחדים במינם באיטליה כולה. מי שיבלה כאן את הלילה, יתפעל במיוחד מהזריחה או השקיעה, הצובעת את העמק ואת המקדשים בוורוד.

 אורך הדרך הקדושה, לצדה ניצבים המקדשים העיקריים. מבין עשרת המקדשים, שנבנו במאות החמישית והשישית לפני הספירה, נותרו חלקים מתשעה מקדשים. לא רעידות אדמה בלבד הרסו את המקדשים, אלא גם נוצרים קדומים שיצאו נגד הפאגאנים. המקדש היחיד הניצב על תלו בשלמותו הוא מקדש הקונקורד שהפך לכנסייה.

מקדשים מעניינים:מקדש הרקולס, מקדש ג'ונו, מקדש יופיטר, אחד הגדולים בעת העתיקה, ומקדש קסטור ופולוקס, שהוקדש לאלה פרספונה, אלת הקציר ומגינת סיציליה.

העיר נוסדה בשנת 580 לפה"ס. לואיג'י פירנדלו, המחזאי הנודע, ("שש נפשות מחפשות מחבר"), זוכה פרס נובל לספרות בשנת 1934, נולד באגריג'נטו וניתן לבקר בבית בו נולד. הוא קבור לא הרחק, תחת עץ אורן.

  סירקוז ( Siracusa )

סירקוז נמצאת במפרץ יפה ונהנית ממזג אוויר נוח רוב הזמן. בשעתה הייתה בת תחרות לאתונה הגדולה. חובבי ארכיאולוגיה ישמחו בה. כדאי לקחת בחשבון שעתיים ולהתחיל בסיור דרך ויה פאראדיסו.

התיאטרון היווני הוקם במאה החמישית לפה"ס והוא אחד הגדולים שהיו בעולם העתיק. המושבים נחצבו בסלע – שווה לשבת לנוח ולחשוב על היוונים שראו כאן לפני אלפי שנים את בכורת "הפרסים" של אאוסכילוס.

לא הרחק נמצאת דרך המצבות המובילה למחצבת גן העדן ( Latomia del Paradiso ), מחצבה בעבר, עתה פרדס. רעידות האדמה לא עשו חסד עם המקום, ולא הרבה נותר מתפארת העבר.

שימו לב למערה המלאכותית שמזכירה צורת אוזן. הצייר הנודע קאראווג'יו קרא לה: "מערת האוזן" בשל צורתה.

בעיר העתיקה הנמצאת על האי אורטיג'ה ( Ortygia ), ארמונות מתקופת הבארוק, רחובות מימי הביניים רחובות צרים נעימים גם בקיץ שכן הם מקורים. כדאי לבקר במוזיאון הארכיאולוגיה שבמקום.

מסירקוז כדאי לנסוע לקטניה ( Catania ) ומשם להר אטנה.

הר אטנה ( Etna )

הנקודה הגבוהה ביותר על האי, והפסגה מעוטרת בשלג רוב ימות השנה. הר הגעש פעיל עדיין והתפרץ גם לאחרונה. כדאי לבדוק בלשכת התיירות הסמוכה אם צפויות התפרצויות. כדי לטפס על ההר רצוי ללבוש נעליים נוחות ובגדים חמים.

 מומלץ לנסוע ברכבת המיוחדת הנוסעת בבסיסו של ההר. יש טיול בן חמש שעות היוצא מקטניה ועולה כ- 8 דולר.

 יש גם העפלות-לילה אל ראש ההר, שווה לטפס ולחכות לזריחה.

 מהר האטנה נוסעים לטאורמינה ( Taormina ), הנמצאת בגובה של 250 מטרים באתר מרהיב ויוצרת מעין מרפסת הצופה אל הים מצד אחד ואל האטנה מצד שני. יש בה אווירה פסטורלית, גנים ומונומנטים מרשימים. הסופר והמשורר גתה אמר עליה כי נופיה הם מהיפים בעולם.

 גם כאן נמצאים שרידיו של תיאטרון יווני עתיק, מהמאה השלישית לפה"ס. הרומאים חידשו אותו והשתמשו בו לתחרויות. מהיציע נשקף נוף מרהיב, שאליו מן הסתם התכוון גתה. בקיץ מועלים כאן מופעים.

בגנים הציבוריים פרחים וצמחים אקזוטיים ונוף יפה.

 קורסו אומברטו Corso Umberto ) רחובה הראשי של טאורמינה, בעל שלושה שערים מרשימים.

במרחק 4 קילומטרים עומד מבצר שנבנה בימי הביניים על פסגת הר טורו ( Tauro ), על שרידיו של אקרופוליס עתיק.

 מכאן אפשר לחזור לאורך החוף לפלרמו, או לקחת ספינה למסינה.

טעמי סיציליה

מטבח מבושם בזכות צמחי התבלין הגדלים בכל רחבי האי. מנות אופייניות: מקרוני קון לה סרדה ( maccheroni con le sarde ), ספגטי עם רוטב מתובל של צנוברים, שומר, תבלינים, שמן זית וסרדינים קצוצים.  

כדאי גם לטעום את הקנולי ( Cannoli ) המקומיים: מאפה ממולא בגבינת קוטג', פרות מסוכרים, או שוקולד. והכי, בעיקר בימות החום, קסטה – שלא דומה לקסטה המוכרת במחוזותינו, זוהי עוגת גלידה, עם שקדים ולפעמים פרות מסוכרים.

 ניתן גם למצוא קוסקוסו ( Cuscusu ), גרסה מקומית לקוסקוס, מרק דגים עם פסטה.